פשטל דה נאטה הוא מעין טארט ממולא קרם וניל, והוא אחד המאכלים האופייניים ביותר ממבחר האפשרויות המתוקות של הקונדיטוריה הפורטוגזית, הפשטל דה נאטה מוכר ברחבי העולם בזכות טעמו הייחודי ומרקמו הנימוח.
מקורות המאפה המיוחד מתוארכים למאה ה-18, כאשר נזירים ממנזר ג'רונימוש בבלם, ליסבון, החלו לייצר את הממתק. באותה תקופה, מנזרים השתמשו בכמויות גדולות של חלבוני ביצה כדי לגהץ את גלימותיהם ואת בגדיהם הטקסיים, וכדי שלא לבזבז את החלמונים, החלו להשתמש בהם לשם הכנת ממתקים. המנהג מעשה נפוץ ברחבי פורטוגל כולה ובמנזרים רבים השתמרו טכניקות ומתכונים יחודיים. כך נוצרו, לשם דוגמה הפשטייש דה נאטה, פאו-דה-לו (מעין עוגה בחושה עשירה בביצים), אובוש-מולש דה אביירו (ממתק חלמוני ביצים וסוכר מוקצף ואפוי התבנית בצורות שונות), קיייג'אדש דה סינטרה (ממתק דומה ובו גם אבקת חלב, חלב וגבינה) ופשטש דה טנטוגל (מעין 'סיגרים' מטוגנים עשויים בצק דק וממולאים בקציפת חלמון וסוכר) המשותף לכל ממתקי המנזרים הללו הוא קציפת הסוכר והחלמונים.
עם הפרדת המסדרים הדתיים ממוסדות המדינה הרשמיים, במהלך המהפכה הליברלית של שנת 1820, פנו הנזירים והחלו למכור את המאפים והממתקים המיוחדים לשם הכנסה נוספת. טחנת סוכר סמוכה רכשה את המתכון ממנזר ג'רונימוש, ובעליו החדשים של המתכון פתחו את המפעל הראשון לפשטש דה בלם בשנת 1837, והוא פעיל עד היום. המתכון המקורי נותר סוד שמור היטב, וידוע רק למעטים.
הפשטל דה נאטה המסורתי עשוי מבצק עלים דק ופריך, ממולא בקרם קרם העשוי מחלמונים, סוכר וחלב. הבצק נמתח ומעוצב ביד לתבניות מתכת קטנות, ממולא בקרם קרם ונאפה בתנור לוהט, מה שמעניק לחלק העליון את המראה הקלוי האופייני לו. פינוק מתוק זה מוגש בדרך כלל כשהוא מפודר בקינמון או באבקת סוכר, ולעתים קרובות מלווה באספרסו.
מלבד היותו סמל של קונדיטוריה לאומית, הפשטל דה נאטה זכה לתהילה בינלאומית וניתן למצוא אותו גם במאפיות ובבתי קפה ברחבי העולם, במיוחד בקהילות דוברות פורטוגזית. יותר מסתם פינוק מתוק, הפסטל דה נאטה הוא מורשת תרבותית פורטוגלית, המשלבת מרכיבים פשוטים עם מסורת ואומנות שנמשכת למעלה ממאתיים שנה.
