מנואל דה אוליביירה גומש דה קוסטה, הידוע יותר בשם גנרל גומש דה קוסטה, היה דמות מרכזית בהיסטוריה הפוליטית והצבאית של פורטוגל בראשית המאה ה-20. הוא נולד בשנת 1863 והתבלט כקצין מצטיין בצבא הפורטוגלי עת השתתף במלחמת העולם הראשונה, בה פיקד על חיילים פורטוגלים בחזית המערבית. ביצועיו האמיצים במהלך המלחמה העניקו לו יוקרה צבאית רבה והכרה לאומית.
עם זאת, דווקא בתחום הפוליטי הותיר גומש דה קוסטה את חותמו המשמעותי ביותר: מתוסכל מהאי יציבות של הרפובליקה הפורטוגלית הראשונה, הוא הנהיג את ההפיכה הצבאית ב-28 במאי 1926, אשר שמה קץ למשטר הרפובליקני והקימה דיקטטורה צבאית. התנועה, שתוכננה תחילה בבראגה, זכתה במהרה לתמיכה באזורים רבים ברחבי המדינה והובילה בסופו של דבר לצעדה אל עבר ליסבון. בעקבות ההפיכה, תפס גומש דה קוסטה את מושכות השלטון ביוני 1926, אולם כהונתו הייתה קצרה.
על אף שהיה דמות מובילה בתנועה, לא עלה בידיו לאחד את הפלגים הצבאיים והאזרחיים שתמכו בהפיכה. כתוצאה מכך, ביולי של אותה שנה, הודח גומש דה קושטה מהשלטון על ידי חברים אחרים בתנועה, ביניהם אנטוניו אוסקר כרמונה אשר לימים יהפוך לנשיא הרפובליקה. לאחר הדחתו, הוגלה גומש דה קוסטה לאיים האזוריים. מאוחר יותר שב לפורטוגל אך התרחק מהחיים הפוליטיים. הוא הלך לעולמו בליסבון בשנת 1929, כשהוא עני ומאוכזב.
למרות כהונתו הקצרה, תפקידו בהפלת הרפובליקה הראשונה ובהקמת הדיקטטורה הלאומית (שהתפתחה מאוחר יותר ל-"Estado Novo", המשטר האוטריטרי תחת שלטונו של סלזר) נחשב לאבן דרך בהיסטוריה הפורטוגלית המודרנית. אמנם לא מקובלת היום התייחסות חיובית להוגי ההפיכה והשלטון הטוטליטרי, שמותים עדיין מפארים רחובות ואבני דרך בעיר פורטו ובפורטוגל כולה.
