ההמנון הלאומי הפורטוגלי, A Portuguesa (הפורטוגלים), הוא שיר מרגש המשבח את הפטריוטיזם וההתנגדות הלאומית, שמקורו בסוף המאה ה-19. יצירתו קשורה קשר הדוק למאבקה של פורטוגל לעצמאות וריבונות, והוא הולחן על ידי אלפרדו קייל ונכתב על ידי אנריקה לופס דה מנדונסה, בעת בה עלה קרנה של התנועה הלאומנית המתחדשת בפורטוגל, בעקבות האולטימטום הבריטי לפורטוגל בשנת 1890, בנוגע למושבות האפריקאיות. למרות ההתנגדות העממית, ממשלת פורטוגל נכנעה לדרישת האנגלים, מהלך שתרם לחוסר הפופולריות של המלך קרלוס הראשון ומוסד המלוכה כולו, והעלה את התמיכה העממית בתנועה הרפובליקנית בפורטוגל.
מילות ההמנון נועדו לעורר גאווה לאומית והתנגדות לשלטון זר, וקוראות לאזרחי פורטוגל למרוד בזרים ולהגן על מולדתם. שורות הפתיחה, "גיבורי הים, עם אצילי, / אומה אמיצה ואלמותית", מוקירות את המורשת הימית וההיסטוריה העניפה של פורטוגל.
ב-31 בינואר 1891 פרץ מרד, בהשראת הרפובליקנים, בעיר פורטו והמורדים אימצו את השיר A Portuguesa כשיר הלכת הקבוע שלהם. המרד אמנם דוכא והשיר נאסר להשמעה, אך הוא מעולם לא נשכח.
השיר צבר פופולריות רבה ככל שהתרחבה התמיכה ברפובליקנים. ב-5 באוקטובר 1910, במהלך המהפכה הרפובליקנית הפורטוגזית שהובילה להקמת הרפובליקה הפורטוגזית, אומץ השיר 'הפורטוגזים' רשמית כהמנון הלאומי, וביסס סופית את מקומו בתרבות ובהיסטוריה הפורטוגזית.
במהלך השנים, השיר נתפס כסמל לחוסן ואחדות בתקופות של מאבק. הוא הושר ברגעים משמעותיים בהיסטוריה הפורטוגזית, החל במהפכת הציפורנים (Revolução dos Cravos) בשנת 1974, ועד לאירועי ספורט וחגיגות לאומיות, והוא נותר חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית של פורטוגל גם היום, בהוקרה של הפורטוגלים כתזכורת לעבר העשיר ולרוח האיתנה של אומתם.
הפורטוגלים
גיבורי הים, עם אציל,
אומה אמיצה ואלמותית,
התעוררו שוב היום
תפארת פורטוגל!
בין ערפילי הזיכרון,
הו מולדת, נשמע קולם
של אבותיכם המהוללים,
אשר יוביל אתכם לניצחון! לנשק, לנשק! ביבשה, בים,
לנשק, לנשק! למען מולדת, הילחמו
כנגד התותחים, צעדו, צעדו!
האזינו לשירת ההמנון כאן:
