לקראת סוף החורף, התחדשות הטבע ועונת האביב, 40 ימים לפני חג הפסחא, מתחילה בעולם הנוצרי תקופת צום לנט – תקופה ארוכה של הימנעות ממזון מן החי, ממתקים ומותרות, ונסיון לחיות חיים פשוטים וסגפניים ככל הניתן. כצפוי, הימים האחרונים לפני תחילת הצום מאופיינים בשתייה לשוכרה ואכילה מוגזמת, כמין "פיצוי" על העתיד לבוא.
מנהג נפוץ בכל העולם הנוצרי הוא חגיגות הקרנבל (מילולית: להתראות לבשר carne vale), בחמישה ימים המסתיימים ב"יום חמישי השמן" – מארדי גרא כפי שהוא מכונה בצרפתית. גם בפורטוגל הקתולית נחגג הקרנבל בעוצמה, בצבעים מרהיבים, מוזיקה משלהבת, סאטירה ומסורת. למרות שהמדינה כולה נכנסת לאווירת חגיגות בתקופת הקרנבלים, ישנן ערים אשר מתבלטות בזכות מסיבות גדולות במיוחד ותהלוכות ססגוניות.
אחד הקרנבלים הפופולריים ביותר במדינה נערך בעירOvar (אוֹבַר). תהלוכות מרהיבות של בתי ספר לסמבה, קבוצות אנשים מחופשים והרבה מוזיקה קצבית, מושכים אליה אלפי מבקרים מדי שנה.
קרנבל מפורסם נוסף הוא קרנבל Torres Vedras (טוֹרֶס וֶדרַאש), הנחשב לקרנבל המסורתי והאותנטי ביותר בפורטוגל. האירוע, הידוע בנוהג ה-"matrafonas" (גברים המחופשים לנשים) מתאפיין באופיו העממי, ויש לו היסטוריה של למעלה ממאה שנים.
בעיר Loulé (לוּלֶי) בדרום פורטוגל מתקיים אחד הקרנבלים הוותיקים והתוססים במדינה. החגיגות מפורסמות בזכות תהלוכות הסמבה ומיצגים המביעים סאטירה פוליטית. האקלים הנוח באזור בחודשי החורף והאווירה החגיגית הופכים את Loulé ליעד אידיאלי עבור אלו שמעוניינים לשלב בין בילוי בחוף הים לבין חגיגות הקרנבל.
בעיר Funchal (פוּנשל) בדרום האי מדיירה, הקרנבל הוא התפרצות של שמחה, עם השפעה ברורה של הסגנון הברזילאי. העיר מציעה שתי תהלוכות מרכזיות: אחת מסורתית יותר הכוללת תלבושות מרהיבות וקבוצות רקדנים שהתכוננו לאירוע, והשנייה היא תהלוכה "חצופה" יותר באופיה והומוריסטית, בה מוזמן גם הקהל להשתתף ולהתחפש, ופרסים מוענקים לתחפושות הטובות ביותר.
קרנבלMealhada (מִיאַלְיַאדַה), שמתקיים בעיר בעלת אותו שם, ידוע גם הוא בהשפעה הברזילאית החזקה, בדגש על בתי ספר לסמבה ואווירה ססגונית של חגיגת רחוב מדבקת למקומיים ומבקרים כאחד.

לבסוף, בכפר Podence (פּודֶנס) השוכן בצפון-מזרח מחוז Trás-os-Montes, מתקיים הקרנבל המסורתי והמסתורי ביותר בפורטוגל: Carnaval dos Caretos (קַארֶטוּש). אירוע זה, שהוכר על ידי אונסק"ו כ"מורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות" (Intangible Cultural Heritage of Humanity), נחגג בטקסים פגאניים שראשיתם עוד לפני התקופה הנוצרית. הקַארֶטוּש הוא תיאור למשתתפים באירוע, המחופשים בלבוש צבעוני ומרובה גדילים, פעמונים קשורים למותניהם ומסכות מתכת או עץ על פניהם. הם רצים ברחובות במעין "מרוץ שטני", במהלכו הם קופצים, צועקים ורועדים, בטקס שמקורו בטקסי פוריות והתחדשות. בכפר חיים ברוב ימות השנה פחות מ-300 תושבים, ואילו חגיגות הקרנבל מושכות אליו אורחים רבים המחיים את הרחובות.
לסיכום, הקרנבל בפורטוגל הוא חגיגה תוססת ועשירה במסורת, יצירתיות וכיף, ומציע חוויות ייחודיות שמשלבות סאטירה, שמחה ותרבות עממית.