פיליגרן פורטוגזי היא אמנות עתיקה המבטאת עדינות, דיוק ומסורת. מקור המילה "פיליגרן" בלטינית מקורו במילים "filum" (חוט) ו-"granum" (גרגר), המתייחסת לעבודה קפדנית עם חוטי מתכת עדינים ביותר. מלאכה זו מתוארכת לתרבויות העתיקות של המזרח התיכון והים התיכון של ימינו, אשר השתמשו בטכניקה ליצירת פריטים דקורטיביים ודתיים. עם הגעת הערבים לחצי האי האיברי, הפיליגרן זכה להשפעות וטכניקות חדשות, אשר הוטמעו מאוחר יותר על ידי אומנים פורטוגזים. המסורת נשמרה במיוחד באזורים הצפוניים של פורטוגל, כמו גונדומר ופובואה דה לנוסו, שם פרחה האמנות במשך מאות שנים.
יצירת פריט פיליגרן דורשת סבלנות, מיומנות וכלים מיוחדים. התהליך האומנותי כולל מספר שלבים בהם זהב או כסף מותכים והופכים לחוטים עדינים ביותר, שעובים עשוי להיות אף פחות ממילימטר. לאחר מכן, האומן יוצר את בסיס היצירה עם חוטים עבים יותר, זהו ה"שלד" של היצירה, בתוכו חוטים דקים יותר שזורים במיומנות כדי ליצור את העיצובים המורכבים האופייניים לפיליגרן. תהליך זה דורש דיוק ויצירתיות, וכל יצירה היא ייחודית.
בנוסף ליופייה האסתטי, לפיליגרן יש משמעות סמלית עמוקה. יצירות כמו "הלב של ויאנה" (סמל הנראה כמו עלה על תכשיטים ומייצג את התרבות של מחוז מיניו, בהשראת ייצוגים דתיים של לבו של ישו ודימויים קדומים אף יותר שמקורם בעולם הצומח והשפעות מוסלמיות) הן סמלים של זהות תרבותית, המשמשים לעתים קרובות בתלבושות מסורתיות במסיבות וחגיגות.
שימור אמנות זו חיוני כדי לשמור על מורשתם של אומני המלאכה, הממשיכים להעביר את הטכניקות שלהם מדור לדור. כיום, פיליגרן מוערך הן בפורטוגל והן מחוצה לה, ונתפס כסמל לאותנטיות, היסטוריה ותחכום.
