מנואל דה אוליביירה היה יוצר קולנוע פורטוגלי בעל שם בינלאומי, עם קריירה מפוארת של יותר מ-80 שנה. הוא נולד ב-1908 בפורטו, ולכן, למעשה, הוא היה אחד מבמאי הקולנוע הותיקים ביותר בהיסטוריה, והוא המשיך לעבוד באופן פעיל עד מותו ב-2015, בגיל 106.
אוליביירה החל את הקריירה הקולנועית שלו בשנות ה-30, בתחילה כשחקן ואחר כך כבמאי. יצירתו הראשונה הייתה סרט קצר, Douro, Faina Fluvial, משנת 1931, סרט תיעודי פיוטי על החיים לאורך נהר הדואורו. כבר בסרט זה ניתן לזהות את הסגנון שיאפיין את כל עשייתו הקולנועית, שילוב של ריאליזם וליריות. במהלך שנות ה-40 וה-50, הקריירה שלו התבטאה בהפקה צנועה יחסית, ומעט יצירות באופן יחסי; אולם, משנות ה-80 ואילך, הוא נהיה פרודוקטיבי ביותר, והציג כמעט סרט אחד בשנה עד לסוף חייו וסיום הקריירה שלו. סגנונו הקולנועי של מנואל ייחודי לו, ומאופיין בסגנון תיאטראלי ומתבונן, עם צילומי רצף ארוכים ודיאלוגים פילוסופיים. בין סרטיו הבולטים ניתן למנות את Aniki-Bobó מ-1942, עבודה חלוצית של הניאו-ריאליזם בפורטוגל, ואת Vale Abraão מ-1993, עיבוד מחודש ליצירת המופת של אגוסטינה בסה-לואיס.
מנואל דה אוליביירה זכה להכרה רחבה בזכות תרומתו לקולנוע, והוענקו לו מספר פרסים ואותות הצטיינות לאורך חייו הארוכים, כולל אות דקל הזהב המכובד בפסטיבל קאן בשנת 2008. שמו ויצירתו נותרו, גם כיום, כמופת של הקולנוע כאומנות ושל האומנות כדרך חיים.
