דון סבסטיאן הראשון (1578-1554) היה המלך השישה-עשר של פורטוגל, הידוע בהיעלמותו המסתורית בשנת 1578, במהלך קרב אל-קאסר-קביר, ובמיתוס שנוצר סביב דמותו, המכונה "סבסטיאניזם".
הוא נולד בליסבון בתאריך 20 בינואר 1554 והפך למלך בהיותו בן שלוש בלבד, עקב מותו של סבו, המלך ז'ואאו השלישי. מכיוון שאביו של סבסטיאן מת לפני שנולד, ואמו, אינפנטה ג'ואנה הספרדית, שבה לארץ מולדתה ספרד. סבתו, המלכה האלמנה קתרין מאוסטריה, גידלה אותו.
דון סבסטיאן היה מלך דתי מאוד שהושפע מאידיאלים של אבירות ומסעות צלב. מגיל צעיר הוא אימץ את הרצון להוביל מסע צלב נגד המוסלמים בצפון אפריקה, והדבר הגיע לשיאו עת החליט לארגן משלחת צבאית למרוקו, שבעקבותיה התקיים קרב אלקאסר-קביר הגורלי, בתאריך 4 באוגוסט 1578. הצבא הפורטוגזי הובס בקרב זה, ודון סבסטיאן, אשר השתתף בקרב, נעלם כלא היה והוא בן 24 שנה בלבד. היעלמות זו יצרה אי-ודאות לגבי גורלו, שכן גופתו מעולם לא נמצאה, ופורטוגלים רבים מאמינים כי הוא עדיין חי, וכי יום אחד הוא ישוב להציל את ארצו פורטוגל. תקווה זו הולידה את המיתוס של "סבסטיאניזם", אמונה משיחית לפיה דון סבסטיאן יחזור ב"יום ערפילי" כדי להחזיר לארצו את תהילתה.
מותו של דון סבסטיאן בטרם עת, מבלי שהותיר אחריו יורשים, הוביל את פורטוגל למשבר ירושה אשר הביא בסופו של דבר ליצירתו של האיחוד האיברי בשנת 1580, ולתפיסת כס המלוכה הפורטוגזי על ידי מלך ספרד פליפה השני, מאורע שסימן את ראשיתן של 60 שנות שלטון ספרדי על פורטוגל.
